משנת ארץ ישראל על משנה עדיות ג׳:ח׳

8 המשנה שנויה בסדר שונה במשנת כלים פי"ב מ"ד. שם נמנים מסמר הגרע, מסמר של אבן שעות, מסמר של הגרדי וארון של גרוסות, במקום השולחני כאן נזכרים הגרע והגרדי. יש אפוא קרבה בין המשניות אך גם שוני. בהמשך כלים פי"ב מ"ו שנויה משנתנו כמות שהיא כאן.

9 שלשה דברין רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין מסמר שלשולחני – מסמר שלשלחני טהור – השולחני הוא למעשה הבנקאי הקדום. בעולם ההלניסטי-רומי הוא כונה "טרפזיס", ומכאן נגזר המונח המתמטי "טרפז", כצורת השולחן האופיינית לשולחני. המסמר של השולחני הוא כנראה מוט קצר שהיה תקוע בשולחן ועליו השחיל השולחני פתקים ובהם קבלות ורישומים על כספים. פירוש אחר: הוא מוט שעליו תולה השולחני את המאזנים, והוא קבוע בקרקע. בפירושנו למסכת כלים הרחבנו בכך.

10 למה מסמר של שולחני טהור. התוספתא מסבירה:

11 גולת חנווני שכולה מסמרים אפילו כולה של עץ ואחת של מתכת טמאה ושל בעלי בתים אפילו כולה של מתכות ואחת של עץ טהורה רבן שמעון בן גמליאל אומר של חנוני אפילו כולה של מתכות ואחת של עץ טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון מסמר הגרוע טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע" תוס', כלים בבא מציעא הי"א, מהדורת צוקרמאנדל, עמ' 580

12 מהתוספתא למדנו שהמסמר תקוע בגולה, כלומר בכלי בעל צורה עגולה, ולכן פירשנו את ה'מסמר' כפי שפירשנו. לשמש עם הקרקע משמעו שהכלי צמוד קרקע לא תקוע בחוזקה אך הוא כביכול חלק מהקרקע. נימוק זה מפתיע מעט ובוודאי איננו מתאים למסמר הגרע. הגרע הוא מקיז הדם, והמסמר הוא מן הסתם, מעין מחט שבה דוקר הגרע את המטופל ומקיז את דמו. יש להניח שגם גולת החנווני אינה מחוברת לקרקע ממש אלא מונחת על הקרקע מאחורי התיבה שבה הוצגו המצרכים בבא מציעא פ"ד מ"ב, על כן באה המחלוקת האם היא כקרקע. נימוקו של רבן שמעון בן גמליאל בתוספתא שהגולה נעשית לשמש עם הקרקע חלש, וכנראה איננו אלא טיעון פורמלי וספרותי. מסמר השולחני היה מונח על השולחן הטרפזיס שנזכר לעיל, ולכן הטיעון של חיבור לקרקע אינו נזכר במשנתנו.

13 וארון שלגרוסות – הגרוסות הם טוחני החיטים, כמו ששנינו: "נתנוהו ברחיים של גרוסות והוציאו ממנו עשרון שהוא מנופה משלש עשרה נפה" משנה מנחות פ"י מ"ד; תוספתא מנחות פ"י הכ"ד, עמ' 528 ומקבילות. הגרוסות נזכרים במשנה יחד עם הדשושות: ". . . והדשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד, רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן" מועד קטן פ"ב מ"ה. השאלה היא האם גרוסות ודשושות הם שני מקצועות או שמא מקצוע אחד וההבדל בין המונחים תלוי בגוון מקומי, או בגודל הכלי.

14 בטיב הגרוסות הרחבנו במסכת כלים.

15 ומסמר שלאבן שעות – אבן השעות הוא שעון שמש היו סוגים שונים של שעוני שמש, אך רובם הורכבו מלוח אבן שעליו חרוטות 12 שנתות, ובמרכזו מוט ברזל קצר. הלוח הוצב כך שעם זריחת השמש הצל נח על השנתה הראשונה, ואם השעה שתים עשרה הוא נח על השנתה האחרונה. כדי ששעון השמש ידייק היה צריך להציבו מחדש כל תקופה בתיאוריה כל יום, כיוון שהשמש אינה זורחת כל יום באותה זווית בדיוק. המוט במרכז איננו כלי במובן רגיל, אין לו ייחוד והוא בדרך כלל שליף, ולכן איננו מטמא. לוח השעון היה חצוב בסלע או משובץ בקיר, והוא מחובר לקרקע. לפי הצעתנו לעיל הוא טהור משום שהוא משמש עם הקרקע, וכל תפקודו וייעודו הוא לתת שימוש ללוח שהוא קיר. רבי צדוק מטמא – קשה לדעת מה נימוקו של רבי צדוק. ייתכן שהוא רואה במסמר חלק מהכלי כולו. מבחינה פורמלית הלכתית אבן השעות היא כלי פשוט. לוח, בדרך כלל מאבן שאיננה מקבלת טומאה, ועליו חרוטים פסים. אפילו אם הלוח הוא של מתכת, או של עץ, עדיין הוא לוח בלתי מעובד. הפסים עצמם גם הם אינם הופכים אותו לכלי. אבל המערכת כולה היא כלי משוכלל מאוד, בנוי על סמך הנחות מתמטיות או הצבר של ניסיון רב, יש בו דיוק מרבי והוא נמנה עם מיטב הטכנולוגיה הרומית. נראה שרבי צדוק מכליל יסודות אלו. הוא מתחשב פחות במרכיבים הפורמליים ויותר בתפקוד הכללי, והמסמר נחשב חלק מכלי מתוחכם אף על פי שהוא כשלעצמו איננו אלא מסמר. וחכמים מטהרין – הפין עצמו הוא חתיכת ברזל פשוטה, אך כמו מסמר אבן השעות הוא חלק מכלי מתוחכם.

16 כאמור משנתנו מופיעה גם במסכת כלים פעמיים. במשנה שם שתי עריכות, האחת מנתה את המחלוקות לפי סדר ענייני, והאחרת מסכמת את המחלוקות תוך דגש על המרכיב האישי, במסגרת של עריכה מספרית נוסח המסכת שלנו. המשנה כמות שהיא כוללת משפט פתיחה מיותר: "שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין". הוא מיותר משום שהוא מופיע בהמשך. יש להניח, אפוא, שבמקורה כללה המשנה את הרשימה ללא הפתיחה המספרית. הפתיחה המספרית נוספה בשלב עריכה שני, כאמצעי עזר ספרותי. תופעה זהה זיהינו בפתיחה של מסכת תרומות פ"א מ"א ובמסכתות נוספות. שם עמדנו על כך שהפתיחה המספרית מאוחרת והבאנו מקבילות נוספות לכך, וגם כמה מקרים הפוכים שבהם הפתיחה המספרית קדומה מלפני דור יבנה.

17 במסכת עדיות חלק גדול מהמשניות סדור לפי המרכיב האישי והמספרי. לעומת זאת בכלים סדר המחלוקות במשנה הקודמת הוא מסמר אבן השעות, מסמר ארון של גרוסות ומסמר של שולחני, ובסיכום שבמשנת כלים הסדר הוא שולחני, גרוסות ואבן שעות, וכן בעדיות. נראה אפוא שעורך משנת כלים הכיר את עדיות והביא אותה לא לפי סדר המשנה בכלים אלא לפי הסדר שבעדיות. יתר על כן, עורך המשנה הקודמת בכלים, הכיר כנראה את ההלכה מתוך ההקשר של משנת עדיות. המילים "ארון של גרוסות" לקוחות ממשנת עדיות. במשנת עדיות ברור שמדובר במסמר הארון, שכן כל הרצף עוסק במסמרים-פינים, אבל במשנת כלים המילה "מסמר" חסרה, וגם לעיל מ"ד מדובר בעגלה של מתכת ולא במסמר. אם כן, רק העברה מעדיות או מרשימה דומה מצדיקה את היעדרה של המילה "מסמר". נמצאנו למדים שסדר העריכה כך הוא:

18 א. רשימה של שלושת הדברים שרבי צדוק וחכמים חולקים בהם. אין ביטחון ששלב זה מייצג עריכה של משנה.

19 ב. משנת עדיות בעריכתה הנוכחית, כולל הפתיחה המספרית שנוספה לעריכה הקדומה אולי בידי עורך מסכת עדיות.

20 ג. משנת כלים משנה ד וחצי משנה ה השואבת את המידע מעדיות או ממקור מספר א ומשלבת אותו בדיון ענייני.

21 ד. החצי השני של משנה ה המעביר את המידע שבעדיות לסביבת מסכת כלים לפי הסדר והצורה של מסכת עדיות.